גמרא
פירוש
קְלָף כְּדֵי לִכְתּוֹב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ב רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים ל״ב:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ל״ב:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים ל״ב:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ל״ב:ז׳
ג רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים ל״ב:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ל״ב:ז׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ב
טור אורח חיים ל״ב:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים ל״ב:ז׳
ד רמב״ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה א׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ח
טור יורה דעה רע״א:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רע״א:ג׳
סמ״ג מצוות עשה כ״ח
טור יורה דעה רע״א:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רע״א:ג׳
ערך דוכסוסטוס
דוכסוסטוס – א(שבת עט: מנחות לב.) אמר רב דוכסוסטוס הרי הוא כקלף מה קלף כותבין עליו תפילין אף דוכסוסטו׳ כותבין עליו תפילין פי׳ רב האי ז״ל מנהגא מייתי מגלתא דמעבדא בתמרי וקמחא דשערי ומתח ליה עד דיביש וקליף ליה עד דהוו תרין פיסקי ויזהר שלא ינקב וקאי קלף לחודיה ומעביר ליה לקלף דהוא אפא דמגלתא מכלפי בשר תוב בעפצא לשמה וכותב פרשיות על מקום בשר וההוא גיסא אחרינא דאקליף מיניה הוא נקרא דוכסוסטוס כורך בו פרשיות ומנח להו בקבעא דהוא שילחא דתפילין ומנהגא הכין הוא וקאמר רב כי היכי דכותבין תפילין על הקלף דהוא אפא דמגילת׳ הכין נמי כותבין תפילין על דוכסוסטוס דאיקלף מקליף אם כתב על זה כשר ואם כתב על זה כשר ומותבינן ליה הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף מזווה על דוכסוסטוס קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שיער. ומפרק רב שאם כתב על דוכסוסטוס יצא מיהא על הקלף מצוה ומותבינן שינה בזה ובזה פסול ומפרקינן בשבת לענין מזוזה ובמנחות לענין תפילין ואפא דמגלתא דהוא גיסא דעיקרי קלף הוא מקום שיער בודאי ומן גואי דיליה כתבינן ודקאמר במזוזה כותבין על דוכסוסטוס במקום שיער צאו במקום שיער ממש דאי סלקא דעתך אפא דמגלתא הוא מרישא בהדיא הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף והרי יצא מקום שיער גופו בכלל הקלף אלא שמע מינה מאי מקום שיער הוא מקום שנקלף הקלף משם שנמצא כנגד מקום שיער נמצא הקלף עומד לבדו ומקום השיער העיקר בו ואין כותבין שם לתפילין אלא מן אפי אחרינא ודוכסוסטוס העומד לבדו והמקום שהיה דבוק על בשר הבהמה בו אין כותבין עליו מזוזה מאותן הפנים אלא מפנים אחרות (א״ב פי׳ מלה בל׳ יוני עור בהמה מעובד ומתוקן משני עבריו וקשה לי לפי פי׳ הפוסקים טובא חדא דלא חזינן שהעור נחלק לתרי פסקי ועל דבר זה שאלתי עבדנים רבים והייתי כמצחק בעיניהם ואמרו לי שאם היה יכולת בידם לעשות דבר זה היה להם ריוח כפול ומכופל בעשותם מן עור אחד שנים ומן עור עב שני עורות דקים ותו קשה וכיון דמצוה לכתוב מזוזה על דוכסוסטוס למה לא מטרחי רבנן להיות דוכסוסטוס מצוי להם ואיני כחולק על דברי הפוסקים חלילה אלא באתי להתלמד ובעלי התוספות (בפרק שמונה שרצים דשבת) הביאו סמך לפירושי אף שהדיחוהו והאומר לרבינו תם שבלשון יוני קוראים לבשר סוסטוס כחש לו).
ערך דגם
דגם – ב(שבת צ:) המצניע לזרע לדוגמא ולרפואה. (שבת יא:) ולא צבע בדוגמא שבאזנו (שבת עו) אמר רבא הכא נמי חזי לדוגמא. (שבת עט) שורה סממנין כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא. (בבא קמא קיט) תנו רבנן אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמאות כבר פירשנו בערך אות ולשון לע׳ הוא דגמא. דוגמא השקוה (משנה עדיות ה) (ברכות יט) ס״א דוגמא פי׳ גרים שכמותה השקיה כלומר שמעיה ואבטליון שבאו מטיפת גרים הן השקו גיורת להראות שהן חשובין כישראל ונמצאו מזלזלין בכבודן פירוש ר״ח ז״ל (בריש פרק ואלו מגלחין ירושלמי) על כ״ד דברים מנדין על כבוד הרב וזה אחד מהן וכל אשר לא יבא לשלשת הימים וכתוב ביה והוא יבדל מקהל הגולה אמר רבי יצחק אית סגי מנהון. (תענית כג) שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה נידוי וכו׳ (ראש השנה כה) שלחו לו לרבן גמליאל כל המעכב את הרבים לעשות מצוה צריך נידוי. (פסחים נג) אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נידוי (משנה עדיות ה) מי נדו אלעזר בן חנך שפקפק בנטילת ידים הדה אמר המפקפק אפילו בדבר א׳ מדברי סופרים צריך נידוי. דוכמא השקוה מהו דוכמא דכותה פי׳ גרים שכמותה השקוה כלומר גינה שמעיה ואבטליון הדה אמרה המבזה הזקן אפילו לאחר מיתה צריך נידוי. שאלו לפני רב האי האי גאון אשכחן בפירות דאית גבן דדיכמא מצבע אי הכי מפרשו רבנן מיצבע למאי טעמא אשקיוה והשיבם הכי קאמר עקביא בן מהללאל לא אשקוה מי סוטה אלא היו כמייראין אותה שמא תודה שנטמאת והראוה כאלו מי סוטה הן כדרך שאמר שלמה גזרו את הילד החי ושלא לעשות כן אלא שם דרך חקירה כדי שיתגלה הסוד: דוגמא הוא ברבבה של (חגיגה טז) כלומר מדוגם שאין כמותו בכל הרבבות והוא ראה מלאכים הדומין למטטרון על כן לא טעה וכן פירוש אות הוא ברבבה שלו. (בראשית רבה יא) ויברך אלקים את יום השביעי ממלאכת עולמו שבת ולא שבת ממלאכת הרשעים וממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ופועל עם אלו מראה לאלו מעין דגמטרין שלהן ולאלו מעין דגמטרין שלהן ומניין שפורענות הרשעים קרויה מלאכה שנאמר פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא ומניין שמתן שכרן של צדיקים קרויה מלאכה שנא׳ מהר בטובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. (ובילמדנו באלה פקודי פרשת ויביאו את המשכן) זה שאמר הכתוב לא יגרע מצדיק עינו כן אמר הקב״ה מונע מצדיק עינו דגמטורין שלו כאדם המבקש למכור פירות לחברו והוא אומר לו הראה לי את הבנין. נ״א העץ הוי אומר לא יגרע מצדיק עינו תדע לך אברהם הוליד את יצחק דומה לו שנאמר ואלה תולדות יצחק בן אברהם יעקב הוליד את יוסף דומה לו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף ראובן שמעון לא אמר אלא יוסף וכן הוא אומר כי בן זקונים הוא לו זיו איקונין שלו הוי לא יגרע מצדיק עינו. (א״ב פי׳ דוגמא בלשון יוני תבנית סימן ודמיון וכן פי׳ דיגמטרין אבל פירוש דוכימא בלשון יוני בחינה וחקירה וזה טעם דוכמא השקוה).
ערך דפתר
דפתר – ג(מגילה יז.) על הנייר ועל הדיפתר׳ (גיטין כא:) לא על הנייר מחוק ולא על הדיפתרא (שבת עט) עור דפתרא דמליח וקמיח יצא עפיץ (ובילמדנו בריש וארא) הוצי׳ דפתרא של אלהות. (ובריש ב״ר) דפתראות ופינקסאות יש לו לידע היאך הוא עושה חדרים (א״ב פי׳ בלשון יוני עור מתוקן לכתוב עליו וגם אחר הכתיבה נקרא כן).
ערך קפה
קפה – ד(שבת עט) קופה מטה על צדה ונוטל וכו׳ (בגמ׳) הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא שאסור להחזיר פי׳ קופה מלאה נעורת של פשתן או נסורת של חרשים ועשה גומא בתוכן וטמן שם את הקדירה ואם נוטלה בשבת חיישינן שמא מתקלקל הגומא ואינו יכול להחזיר עד שיעשה גומא מתחלה בשבת (בסוף פיאה) הקופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה (בבא בתרא ע) ת״ר קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה פי׳ קופה שיש בה מעות של צדקה ידוע סכום כל אחד ואחד כמה יתן אבל בחילוק צריכין נחלק ונעיין לפי העני כל אחד כראוי ואינה נגבית אלא מערב שבת לערב שבת והיא לעניי העיר תמחוי הוא כגון קערה שמתקבצין בה לחם ומיני תבשיל להאכיל לעניי עולם ונגבית בכל יום בג׳ ומתחלקת בג׳ מפני שגבויה וחילוקה שווין (גיטין סז.) רבי יוחנן בן נורי אומר קופת הרוכלים ר״א בן עזריה אומר קופה של בשמים (א״ב פי׳ בלשון רומי שם פרטי לכלי גדול של יין ובלשון חכמים שם כללי לכל כלי גדול עשוי ליתן בתוכו דבר מה).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
דוכסוסטוס – א(שבת עט: מנחות לב.) אמר רב דוכסוסטוס הרי הוא כקלף מה קלף כותבין עליו תפילין אף דוכסוסטו׳ כותבין עליו תפילין פי׳ רב האי ז״ל מנהגא מייתי מגלתא דמעבדא בתמרי וקמחא דשערי ומתח ליה עד דיביש וקליף ליה עד דהוו תרין פיסקי ויזהר שלא ינקב וקאי קלף לחודיה ומעביר ליה לקלף דהוא אפא דמגלתא מכלפי בשר תוב בעפצא לשמה וכותב פרשיות על מקום בשר וההוא גיסא אחרינא דאקליף מיניה הוא נקרא דוכסוסטוס כורך בו פרשיות ומנח להו בקבעא דהוא שילחא דתפילין ומנהגא הכין הוא וקאמר רב כי היכי דכותבין תפילין על הקלף דהוא אפא דמגילת׳ הכין נמי כותבין תפילין על דוכסוסטוס דאיקלף מקליף אם כתב על זה כשר ואם כתב על זה כשר ומותבינן ליה הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף מזווה על דוכסוסטוס קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שיער. ומפרק רב שאם כתב על דוכסוסטוס יצא מיהא על הקלף מצוה ומותבינן שינה בזה ובזה פסול ומפרקינן בשבת לענין מזוזה ובמנחות לענין תפילין ואפא דמגלתא דהוא גיסא דעיקרי קלף הוא מקום שיער בודאי ומן גואי דיליה כתבינן ודקאמר במזוזה כותבין על דוכסוסטוס במקום שיער צאו במקום שיער ממש דאי סלקא דעתך אפא דמגלתא הוא מרישא בהדיא הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף והרי יצא מקום שיער גופו בכלל הקלף אלא שמע מינה מאי מקום שיער הוא מקום שנקלף הקלף משם שנמצא כנגד מקום שיער נמצא הקלף עומד לבדו ומקום השיער העיקר בו ואין כותבין שם לתפילין אלא מן אפי אחרינא ודוכסוסטוס העומד לבדו והמקום שהיה דבוק על בשר הבהמה בו אין כותבין עליו מזוזה מאותן הפנים אלא מפנים אחרות (א״ב פי׳ מלה בל׳ יוני עור בהמה מעובד ומתוקן משני עבריו וקשה לי לפי פי׳ הפוסקים טובא חדא דלא חזינן שהעור נחלק לתרי פסקי ועל דבר זה שאלתי עבדנים רבים והייתי כמצחק בעיניהם ואמרו לי שאם היה יכולת בידם לעשות דבר זה היה להם ריוח כפול ומכופל בעשותם מן עור אחד שנים ומן עור עב שני עורות דקים ותו קשה וכיון דמצוה לכתוב מזוזה על דוכסוסטוס למה לא מטרחי רבנן להיות דוכסוסטוס מצוי להם ואיני כחולק על דברי הפוסקים חלילה אלא באתי להתלמד ובעלי התוספות (בפרק שמונה שרצים דשבת) הביאו סמך לפירושי אף שהדיחוהו והאומר לרבינו תם שבלשון יוני קוראים לבשר סוסטוס כחש לו).
ערך דגם
דגם – ב(שבת צ:) המצניע לזרע לדוגמא ולרפואה. (שבת יא:) ולא צבע בדוגמא שבאזנו (שבת עו) אמר רבא הכא נמי חזי לדוגמא. (שבת עט) שורה סממנין כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא. (בבא קמא קיט) תנו רבנן אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמאות כבר פירשנו בערך אות ולשון לע׳ הוא דגמא. דוגמא השקוה (משנה עדיות ה) (ברכות יט) ס״א דוגמא פי׳ גרים שכמותה השקיה כלומר שמעיה ואבטליון שבאו מטיפת גרים הן השקו גיורת להראות שהן חשובין כישראל ונמצאו מזלזלין בכבודן פירוש ר״ח ז״ל (בריש פרק ואלו מגלחין ירושלמי) על כ״ד דברים מנדין על כבוד הרב וזה אחד מהן וכל אשר לא יבא לשלשת הימים וכתוב ביה והוא יבדל מקהל הגולה אמר רבי יצחק אית סגי מנהון. (תענית כג) שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה נידוי וכו׳ (ראש השנה כה) שלחו לו לרבן גמליאל כל המעכב את הרבים לעשות מצוה צריך נידוי. (פסחים נג) אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נידוי (משנה עדיות ה) מי נדו אלעזר בן חנך שפקפק בנטילת ידים הדה אמר המפקפק אפילו בדבר א׳ מדברי סופרים צריך נידוי. דוכמא השקוה מהו דוכמא דכותה פי׳ גרים שכמותה השקוה כלומר גינה שמעיה ואבטליון הדה אמרה המבזה הזקן אפילו לאחר מיתה צריך נידוי. שאלו לפני רב האי האי גאון אשכחן בפירות דאית גבן דדיכמא מצבע אי הכי מפרשו רבנן מיצבע למאי טעמא אשקיוה והשיבם הכי קאמר עקביא בן מהללאל לא אשקוה מי סוטה אלא היו כמייראין אותה שמא תודה שנטמאת והראוה כאלו מי סוטה הן כדרך שאמר שלמה גזרו את הילד החי ושלא לעשות כן אלא שם דרך חקירה כדי שיתגלה הסוד: דוגמא הוא ברבבה של (חגיגה טז) כלומר מדוגם שאין כמותו בכל הרבבות והוא ראה מלאכים הדומין למטטרון על כן לא טעה וכן פירוש אות הוא ברבבה שלו. (בראשית רבה יא) ויברך אלקים את יום השביעי ממלאכת עולמו שבת ולא שבת ממלאכת הרשעים וממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ופועל עם אלו מראה לאלו מעין דגמטרין שלהן ולאלו מעין דגמטרין שלהן ומניין שפורענות הרשעים קרויה מלאכה שנאמר פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא ומניין שמתן שכרן של צדיקים קרויה מלאכה שנא׳ מהר בטובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. (ובילמדנו באלה פקודי פרשת ויביאו את המשכן) זה שאמר הכתוב לא יגרע מצדיק עינו כן אמר הקב״ה מונע מצדיק עינו דגמטורין שלו כאדם המבקש למכור פירות לחברו והוא אומר לו הראה לי את הבנין. נ״א העץ הוי אומר לא יגרע מצדיק עינו תדע לך אברהם הוליד את יצחק דומה לו שנאמר ואלה תולדות יצחק בן אברהם יעקב הוליד את יוסף דומה לו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף ראובן שמעון לא אמר אלא יוסף וכן הוא אומר כי בן זקונים הוא לו זיו איקונין שלו הוי לא יגרע מצדיק עינו. (א״ב פי׳ דוגמא בלשון יוני תבנית סימן ודמיון וכן פי׳ דיגמטרין אבל פירוש דוכימא בלשון יוני בחינה וחקירה וזה טעם דוכמא השקוה).
ערך דפתר
דפתר – ג(מגילה יז.) על הנייר ועל הדיפתר׳ (גיטין כא:) לא על הנייר מחוק ולא על הדיפתרא (שבת עט) עור דפתרא דמליח וקמיח יצא עפיץ (ובילמדנו בריש וארא) הוצי׳ דפתרא של אלהות. (ובריש ב״ר) דפתראות ופינקסאות יש לו לידע היאך הוא עושה חדרים (א״ב פי׳ בלשון יוני עור מתוקן לכתוב עליו וגם אחר הכתיבה נקרא כן).
ערך קפה
קפה – ד(שבת עט) קופה מטה על צדה ונוטל וכו׳ (בגמ׳) הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא שאסור להחזיר פי׳ קופה מלאה נעורת של פשתן או נסורת של חרשים ועשה גומא בתוכן וטמן שם את הקדירה ואם נוטלה בשבת חיישינן שמא מתקלקל הגומא ואינו יכול להחזיר עד שיעשה גומא מתחלה בשבת (בסוף פיאה) הקופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה (בבא בתרא ע) ת״ר קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה פי׳ קופה שיש בה מעות של צדקה ידוע סכום כל אחד ואחד כמה יתן אבל בחילוק צריכין נחלק ונעיין לפי העני כל אחד כראוי ואינה נגבית אלא מערב שבת לערב שבת והיא לעניי העיר תמחוי הוא כגון קערה שמתקבצין בה לחם ומיני תבשיל להאכיל לעניי עולם ונגבית בכל יום בג׳ ומתחלקת בג׳ מפני שגבויה וחילוקה שווין (גיטין סז.) רבי יוחנן בן נורי אומר קופת הרוכלים ר״א בן עזריה אומר קופה של בשמים (א״ב פי׳ בלשון רומי שם פרטי לכלי גדול של יין ובלשון חכמים שם כללי לכל כלי גדול עשוי ליתן בתוכו דבר מה).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [געשובען אוף ביידע זייטמן.]
ב [פראבע.]
ג [פעל, פארמיט.]
ד [קיפע. בעהעלטניס.]
הערות
Gemara
Peirush